תקציר של המאמר התפרסם באתר "חדקרן"
במאמר קודם[1] הצגתי את מרכזיותו של המספר שבע בהגותה של כת האיסיים. הכת ייחסה חשיבות רבה לחלוקת הזמן למרכיבים שביעוניים: שבוע, שבת, שמיטה (שבע שנים) ויובל (שבע שמיטות שהן 49 שנים). כמוכן אמצה הכת את לוח השמש השביעוני, שמבוסס על 364 ימים שהם 52 שבועות.
המרכזיות של המספר שבע אצל האיסיים לא הייתה מוגבלת רק לאופן ספירת הזמן, אלא היה לה גם ביטוי קוסמי ורוחני. הדומיננטיות של המספר שבע נחשבה כביטוי לחוק אלוהי שמשתקף הן בעולם הנגלה והן בעולמות הרוחניים. המספר שבע, והביטוי שלו בלוח השמש השביעוני של האיסיים, משקפים חוק קוסמי שמקורו בהתגלות אלוהית ולא במוסכמה אנושית.
ניסוח חדש יותר של "חוק השבע" נמצא בכתביו של גיאורג איבאנוביץ' גורדייף, מורה רוחני ממוצא יווני-ארמני (1870-1949)[2]. גורדייף הציג דרך רוחנית ייחודית שאותה הוא כינה "הדרך הרביעית”, שנלמדת עד היום במסגרות שונות. גורדייף ערך מסעות רבים ברחבי אסיה והמזרח התיכון, בחיפוש אחר ידע שנשתמר בתוך תרבויות ומסורות עתיקות. הוא ביקר ושהה במנזרים ובבתי ספר ממסורות שונות וחקר את התורות הרוחניות שנלמדו שם. בין היתר הוא מספר בכתביו שהוא שהה ולמד במנזרים איסיים.
משנתו של גורדייף מתמקדת בחוקיות ששוררת ביקום, הן בממד הפיזי והן בממד הרוחני. גורדייף טען שאותם חוקים פועלים בכל הממדים של היקום, ולכן על האדם ששואף להתפתחות רוחנית ללמוד את החוקים האלה ולהשתמש בהם לצורך התפתחותו. גורדייף ניסח בצורה מפורשת את "חוק השבע", שהוא קרא לו "חוק האוקטבה", כחוק שמתאר כיצד פועלים תהליכי התפתחות בעולם, הן במישור הפיזי והן במישור הרוחני. התהליך מתואר כעליה בתדירותן של התנודות, כאשר בין הרמה ההתחלתית לרמה שבה התדירות מוכפלת ישנן שבע דרגות. תהליך ההתפתחות האנושי איננו שונה מכל תהליך אחר של עליה מרמה אחת לרמה גבוהה יותר (או עליה בתדירות התנודות בטרמינולוגיה של גורדייף), ולכן גם הוא כפוף לחוק השבע.
בסופו של המאמר הקודם הראיתי כיצד מתבטא חוק השבע בשיטות מדיטציה שמקורן בהודו ובטיבט. שיטות אלה מתבססות על מערכת של שבעה מרכזי אנרגיה (צ'קרות) שנמצאים במיקומים שונים לאורך מערכת העצבים המרכזית והמוח. מרכזים אלה הם הכלי שבאמצעותו מתפתחת התודעה האנושית, כאשר תהליך ההתפתחות מבוסס על התמרה של אנרגיה נפשית שנעה ממרכז למרכז.
במאמר זה ברצוני להרחיב את הדיון בחוק האוקטבה ולהראות את הקשר שלו גם לעולם הפיזי. אם אכן חוק האוקטבה עומד בבסיס של כל תהליכי ההתפתחות, היינו מצפים לראות אותו גם בתהליכי התפתחות שקיימים בטבע. בהמשך אציג ממצאים שממחישים כיצד תהליכי ההתפתחות בטבע מבוססים על מחזוריות דומה לזאת שאנו רואים באוקטבה המוסיקלית, שמבטאת את חוק השבע. ממצאים אלה קיימים הן ברמה המולקולרית של החומר והן בתהליכי התפתחות של צמחים ובעלי חיים. בחלקו האחרון של המאמר אתייחס גם לתהליך האבולוציה הכללי שאותו אנו רואים בטבע, ולקשר של תהליך האבולוציה להתפתחות התודעה.
[2] וויקיפדיה – https://en.wikipedia.org/wiki/George_Gurdjieff
רוחניות עם שכל ישר 
אלי שלום,
ראשית, אני רוצה להודות לך מאוד על מאמרים מלמדים מאוד. שמי יוסי באומהקר ואני, בין השאר, בעל דוקטורט בנוירופיזיולוגיה, ובנוסף מנסה להיות תלמיד של הדרך הרביעית.
בנוגע למאמר זה, שהוא אגב מעניין מאוד, רציתי להעיר מספר נקודות:
הטענה לפיה רוב המדענים מעדיפים את ההסבר האקראי לתאוריית האבולוציה על-פני ההסבר הדתי, היא לדעתי, בשל העובדה שאת אלוהים (או תודעה גבוהה יותר, או תודעה בכלל) היא משום שתודעה / אלוהים וכד' לא ניתן לחקור באמצעים מדעיים.
לשאלה, כיצד נוצרו החיים (או העולם): מלמעלה למטה (לפי הגישה הדתית) או מלמטה למעלה (לפי הגישה המדעית/דרוויניסטית), יש לדעתי פשרה מסוימת. כלומר: גם וגם. ואני רואה את זה בדרך שבה נוצרים אורגניזמים חדשים, בעיקר בקרב בעלי חוליות יונקים ואפילו בני אדם. לצורך כך נדרש יצור בעל רמת התפתחות (ביולוגית או תודעתית לצורך העניין) גבוהה שמייצר תאים שהם פחותים מתאי גוף אחרים בכך שהם מכילים רק מחצית מכמות ה- DNA שבכל תא רגיל, ובכך שהם חסרי תודעה ככל הנראה. תאים אלה (תאי מין) מתלכדים ויוצרים יצור בדרגת התפתחות ביולוגית התחלתית שיכול להתפתח לרמה גבוהה יותר ובתורו לייצר תאים שמהווים רק חל ממנו ובכך להביא צאצאים לעולם.
הציטוט של קריק: "אחרי הכל, המוח האנושי על כל תחכומו לא התפתח על מנת לגלות אמיתות מדעיות, אלא רקעל מנת לאפשר לנו להיות מספיק פיקחים כדי שנוכל לשרוד ולהביא צאצאים." לפיו תכונה נוצרת *על-מנת* או *כדי* או *למען מטרה מסוימת* מגרידה כבר מטרה שכביכול נוצרה מעלינו (מהטבע או מהאל). זו כמובן טענה שלא יכולה להיות מדעית כי לא ניתן לחקור *מטרות* של תכונות. באופן כללי – המדע לא יכול לענות על שאלות כמו *למה?*.
שאלה – האם קראת את הקיבליון וכתבים הרמטיים אחרים?
ושוב, תודה על המאמרים המאירים, הכתובים בצנעה ובכבוד לכל הצדדים.
יוסי
יוסי שלום,
תודה על תגובתך.
האם יש הוכחה מדעית לקיומה של מציאות רוחנית?
אני לא בקיא מספיק במדע על מנת לענות על שאלה זו.
בזמנו כתבתי מאמר על עבודתו הפיזיקאי האמריקאי ויליאם טילר שטוען שהצליח לעשות זאת.
כאמור אין לי את הידע הנדרש על מנת להעריך את התוקף של הממצאים שלו.
עם כל זאת, גם אם לא ניתן להוכיח את קיומה של המציאות הרוחנית באמצעות ניסוי (Experiment) ניתן לדעת אותה באמצעות התנסות (Experience).
למיטב הבנתי כל התורות הרוחניות מכוונות לאותה ידיעה שמגיעה מהתנסות.
כל טוב,
אלי