למה מדיטציה?
השאיפה לאושר ולסיפוק בחיים משותפת לכל בני האדם. אנו מחפשים את האפשרות לסיפוק בחיים בכל דבר שאנו עושים: במערכות יחסים, במשפחה, בעבודה, בקריירה ובתחביבים שלנו. עם כל זאת אם נסתכל על חיינו ביושר נראה שההצלחה בתחום זה היא מאוד מצומצמת. יש לנו תקופות קצרות שבהם אנו חשים אושר וסיפוק, ובמקביל תקופות לא מבוטלות של סבל וכאב. אולם במרבית הזמן אנו חיים בתוך שגרה אפורה שמתאפיינת בחוסר סיפוק ולפעמים אף בתסכול.
אנו מתרצים לעצמנו את חוסר היכולת לחיות חיים מאושרים בנסיבות החיצוניות של החיים. תמיד ישנן בעיות שמונעות מאתנו לחיות חיים מאושרים: בעיות במשפחה, דאגות פרנסה, מערכות יחסים עם בני/בנות זוג, בעיות רפואיות, וכדו'.
תפיסת העולם שעליה מתבסס תרגול המדיטציה מציעה הסתכלות אחרת על חיינו. חוסר היכולת שלנו לחיות חיים מאושרים לא נובע מנסיבות החיים, אלא מהאופן שבו אנו מקבלים אותם ומגיבים אליהם. אנשים שונים יגיבו לנסיבות חיים זהות באופנים הפוכים לגמרי. למעשה התגובה שלנו לסיטואציות השונות שהחיים מביאים לנו, היא זאת שקובעת האם נהיה מאושרים או לא.
הפועל היוצא של השקפה זו היא שהאחריות עוברת אלינו. אי אפשר להאשים את נסיבות החיים שלנו בכך שאנו לא מאושרים. יתרה מכך, תרגול המדיטציה מאפשר לנו ליצור שינוי בעצמנו ובאופן זה לשנות גם את חיינו.
כיצד עובדת המדיטציה?
המערך הנפשי שלנו אחראי לאינטראקציה שלנו עם עצמנו ועם כל מה שסובב אותנו, והוא קובע את האופן שבו אנו מגיבים לכל סיטואציה. לשם פשטות הבה נכנה את המערך הנפשי הזה בשם "תודעה". המונח תודעה מתייחס לכל הפעילויות הנפשיות שלנו: תחושות, רגשות ומחשבות. אנו נוטים להתייחס לתודעה כאל דבר נתון, אוסף של תכונות שנולדנו אתו ושמהווה את האישיות שלנו. אולם למעשה התודעה שלנו היא ברת שינוי, ויתרה מכך אנו משתמשים רק בחלק קטן מהפוטנציאל שלה. בהרבה מובנים התודעה דומה לגוף הפיזי. במהלך כל התקופה שמלידתנו ועד הפיכתנו לאנשים בוגרים הגוף הפיזי שלנו עובר שינויים: הוא גדל ומתפתח עד שהוא מגיע לתצורה הסופית שלו. ההתפתחות של גופנו איננה מקרית, אלא מוכתבת באמצעות סדרת הוראות מדויקת שנמצאת בתוך הגנים שלנו. אולם על מנת שהגוף יתפתח ויוכל לממש את הפוטנציאל שלו הוא זקוק לאנרגיה שאותה אנו מקבלים מהסביבה שלנו. בגוף האדם, כמו אצל כל יצור חי, קיימת מערכת משוכללת מאוד שיודעת לקחת חומרי גלם מהסביבה, ולהפוך אותם בתהליך כימי מורכב ביותר לאנרגיה שדרושה לנו לצורך קיומנו והתפתחותנו.
גם לתודעה שלנו יש פוטנציאל להתפתחות שמקודד בתוכה. על מנת שהתפתחות התודעה תקרה אנו צריכים לעבור דרך רצף של סיטואציות בחיים, שאותן אנו "מושכים" לעברנו באופן בלתי מודע. בטרמינולוגיה ההינדית/בודהיסטית רצף הסיטואציות האלה נקרא "קארמה". בדומה לתהליך הגדילה הפיזי גם לתהליך הגדילה הרוחנית נדרשת אנרגיה שאותה ניתן לקבל מהסיטואציות השונות שהחיים מביאים לנו. בדומה לגוף הפיזי גם לתודעה ישנה "מערכת עיכול" שתפקידה לקחת לתוכה את "חומרי הגלם" הנפשיים שאותם אנו מקבלים מנסיבות חיינו ולהפוך אותם לאנרגיה שלה אנו זקוקים לצורך התפתחותה. מערכת העיכול הנפשית הזאת מכונה בטרמינולוגיה ההינדית/בודהיסטית "מערכת הצ'קרות".
אולם ישנו הבדל אחד מהותי בין תהליך ההתפתחות הפיזי לתהליך של התפתחות התודעה. המערכת הפיזיולוגית שלנו היא אוטונומית: כל התהליכים שקורים בגוף שלנו ומאפשרים את הגדילה וההתפתחות שלו מתבצעים מעצמם, ללא צורך במודעות כלשהי מצדנו. לעומת זאת התודעה איננה יכולה להתפתח ללא תרגול ומאמץ מודע מצדנו. על מנת שמערכת העיכול הנפשית שלנו תתפקד ותספק את האנרגיה שדרושה לתהליך ההתפתחות הרוחנית, אנחנו צריכים להפעיל אותה באופן מודע. כאשר אנחנו לא עושים את זה חומרי הגלם הנפשיים הופכים למתחים שהולכים ומצטברים בתוכנו. כתוצאה מחוסר התפקוד של מערכת הצ'קרות אנחנו צוברים במהלך חיינו עוד ועוד מתחים שמתבטאים בבעיות רגשיות ולעתים גם במחלות. כולנו סובלים ממגפה כלל עולמית שנקראת "בעיות רגשיות", שנובעת מהצטברות של מתחים בתוכנו. תרגול המדיטציה מאפשר לנו לטפל בבעיה ולא בסימפטומים שלה. אנו מחזירים את מערכת העיכול הנפשית שלנו לתפקוד תקין ובאופן זה מממשים את הפוטנציאל שקיים בתודעה שלנו.
מדיטצית קונדליני על פי דרכו של רודי (סוואמי רודרננדה)
אם השתכנעתם שכדאי לתרגל מדיטציה תגלו שעומד לרשותכם היצע גדול של טכניקות. חשוב להבין שטכניקות שונות של מדיטציה אינן מתחרות אחת בשנייה. כל אחד מאתנו הוא שונה, ולכן לאנשים שונים עשויות להתאים טכניקות שונות. אפשר להשוות זאת לעיסוק בפעילות גופנית. כולם מבינים שחשוב לעסוק בפעילות גופנית, אולם אנשים שונים יבחרו בסוגים שונים של פעילויות גופניות על פי ההעדפות שלהם. אולם ישנה נקודה חשובה שלפעמים חומקת מאתנו. מכיוון שעומד לרשותנו היצע גדול של טכניקות תרגול אנו נוטים "לטעום" מכל טכניקה, אולם לא מתמידים באף אחת מהן. חשוב להבין ש"טעימות" לא באמת מאפשרות לנו לקבל את התזונה הפנימית שלה אנו זקוקים. או במלים אחרות הנטייה הזאת "לדלג" משיטה לשיטה לא תביא לנו תוצאות. אם אנו רציניים בנוגע לתרגול המדיטציה, צריך לבחור שיטה שעובדת עבורנו ולהתמיד בתרגול לאורך זמן. רק כך ניתן להשיג את התוצאות שהדרך יכולה להביא.
הטכניקה של מדיטציית קונדליני שמוצגת כאן פותחה ע"י רודי (סוואמי רודרננדה) – מורה רוחני שחי ולימד בניו-יורק בשנות הששים ותחילת שנות השבעים של המאה העשרים. רודי לקח על עצמו להפוך את התורות האזוטריות מהמזרח לנגישות לאדם המערבי, על מנת לענות על הצורך הרוחני שהלך וגדל בארה"ב ובאירופה.
תיאור מלא של הדברים שיוצגו להלן ניתן למצוא בחלקו הראשון של המאמר "אלכימיה נפשית – להפוך את כיוונו של האור" שהוא תרגום של הרצאה של רודי. להלן אציג את עיקרי הדברים.
ניתן לחלק את התהליך של התפתחות התודעה לשלושה שלבים. בשלב הראשון אנו צריכים להחזיר לפעולה תקינה את מערכת העיכול הנפשית שלנו. ניתן לתאר את המערכת הזאת כמעין קו ישר שמתחיל במצח, בין העיניים, ויורד לאורך אמצעו של הגוף עד אבר המין. לאורך הקו הזה נמצאים מרכזי אנרגיה שדרכם יכולה לזרום אנרגיה גבוהה. המונח "אנרגיה גבוהה" הוא מוקשה מכיוון שלא ניתן להבין אותו מבלי להתנסות בו. עם כל זאת אנו מכירים את התחושה של להיות מלא באנרגיה נפשית ולהרגיש שאנו מסוגלים לעשות כל דבר, או לחליפין את התחושה שאנו מרוקנים מאנרגיה ואיננו מסוגלים לעשות דבר. הסיבה שאנרגיה גבוהה איננה זורמת בתוכנו באופן קבוע היא הצטברות של מתחים שבאופן כמעט מילולי "סותמים את הצנרת". על מנת שהאנרגיה תוכל לזרום צריך לפתוח את מרכזי האנרגיה, ובעיקר את המרכז של הלב שבו נוטים להצטבר המתחים הרגשיים. במובן הזה מדיטציה איננה שונה מאינסטלציה – צריך לפתוח את הסתימות על מנת שהזרימה תתחדש. המפתח לכך נמצא במרכז אנרגיה שנמצא כשתי אצבעות מתחת לטבור. המרכז הזה הוא מעין מרכז כובד, וכאשר לומדים למקד את תשומת הלב בו הוא מתחזק ומאפשר ללב להישאר פתוח. כאשר הלב פתוח והמיקוד הוא במרכז של הטבור, ניתן להשקיט את המחשבות וכל המתחים מתנקזים מהלב ומהראש אל המרכז של הטבור ושם הם מתפרקים. זהו תהליך שמכונה לפעמים "אלכימיה נפשית" – אנו משתמשים במתחים שלנו על מנת לחזק את המערכת הנפשית שלנו. אותם מתחים שבשימוש לא נכון הופכים את חיינו לגיהנום, הם למעשה חומר הגלם שממנו נבנית המערכת הנפשית שמאפשרת לתודעה להתפתח. רק כאשר המערכת הנפשית מתחזקת מספיק, יכולה האנרגיה הגבוהה לזרום בחופשיות דרך מרכזי האנרגיה עד שהיא מגיעה למרכז שנמצא באבר המין.
בשלב השני של התפתחות התודעה מתרחש מפגש בין האנרגיה הגבוהה לבין האנרגיה המינית שהיא האנרגיה הנפשית החזקה ביותר בתוכנו. התפקיד של האנרגיה המינית הוא לוודא את המשכיותו של הקיום הפיזי. אולם לאנרגיה זו יש תפקיד נוסף שרובנו לא מודעים אליו. כאשר נוצר המפגש בין האנרגיה הגבוהה לבין האנרגיה המינית, האחרונה עוברת שינוי או טרנספורמציה. אפשר לתאר זאת כמעין תהליך כימי שבו האנרגיה המינית משנה את טבעה, באמצעות המגע עם האנרגיה הגבוהה. בספרות האזוטרית התהליך הזה מכונה לידה מחדש, ואילו באמנות ההינדית/בודהיסטית הוא מתואר באמצעות דמויות של זכר ונקבה בתנוחה של זיווג מיני. אולם התיאורים האזוטריים לא צריכים להטעות אותנו. מדובר בתהליך נפשי שמתרחש במרכז של המין, ולעתים הוא מלווה בתחושה שמזכירה זרימה עדינה של בועות שמפניה.
בשלב השלישי האנרגיה המינית שעברה התמרה זורמת למרכז שנמצא בבסיס עמוד השדרה שבו נמצאת אנרגיה חזקה במצב רדום. אנרגיה זו שמכונה אנרגית החיים, או אנרגית הקונדליני, מתחילה להתעורר ולעלות לאורך עמוד השדרה. לעתים אנשים חווים התפרצות חזקה של אנרגיית הקונדליני שמלווה בתנועות לא רצוניות של הגב, הראש והידיים. אולם בדרך כלל עלייתה של אנרגית הקונדליני היא הדרגתית. ניתן לתאר את התהליך כמדחום כספית שכאשר מחממים את הבסיס שלו הכספית עולה בהדרגה למעלה. באותו אופן האנרגיה המינית שעברה התמרה מגיעה לבסיס שנמצא בעצם הזנב והמגע שלה עם אנרגיית הקונדליני גורם לאחרונה "להתחמם" ועלות לכיוון קדקוד הראש. כאשר אנרגיית הקונדליני מגיעה לקדקוד הראש, מרכז האנרגיה שנמצא בו ושמכונה המרכז של הכתר מתחיל להיפתח. המרכז של הכתר הוא מעין אנטנה ומקלט שבאמצעותם אנו יכולים ליצור קשר ולקבל אנרגיה גבוהה מתוך הקוסמוס. כאשר המרכז הזה נפתח נישלם המחזור הראשון של התפתחות התודעה. בשלב הזה נתן לומר שאנו מתחילים לחיות חיים רוחניים.
קיים קושי מובנה לתאר את ההתנסויות שקשורות בחיים רוחניים עקב מגבלות השפה. עם כל זאת מומלץ למי שמעוניין לקרוא את המאמר "גדילה רוחנית – קטעים מהספר קניבליזם רוחני". כמוכן אתם מוזמנים לצפות בפלייליסט מתעדכן של שאלות ותשובות לאחר שעורי המדיטציה.
רוחניות עם שכל ישר 