שקטי-פאט: העברת אנרגיה ממורה לתלמיד

שקטי-פאט – העברה של אנרגיה ממורה לתלמיד – היא מרכיב מרכזי בשיטות הלימוד ההודיות הקלאסיות. גם שיטת המדיטציה של רודי (סוואמי רודרננדה) מבוססת על העברה כזאת של אנרגיה. ג'ון מאן, אחד התלמידים הוותיקים של רודי מתאר בספרו Before the Sun את הפעם הראשונה שבה הוא תרגל מדיטציה עם רודי:

"ישבתי בחנות הקטנה שלו והבטתי בו. לא היה לי מושג למה לצפות, למרות שצפיתי בו עובד עם תלמידים פעמים רבות. בתחילה ראיתי מולי את פניו המוכרות, העגולות והידידותיות; אולם מיד אחר כך הבעת פניו השתנתה לפתע. חשתי בכוח שזורם לתוכי. הדבר נמשך במשך מספר דקות. לאחר הוא הפסיק לעבוד אתי.

זאת הייתה הפשטות בהתגלמותה – חיוניות טהורה שמועברת מאדם אחד לשני. אולם במקביל ידעתי בתוכי שלא אמצא את מה שחוויתי כעת בשום מקום אחר בעולם. במהלך השבועות שחלפו התעוררה בתוכי בעוצמה גוברת והולכת ההבנה, שההתנסות הזאת – הסמויה מהעין, השקטה והכמעט מקרית – היא הדבר החשוב ביותר שקרה לי בחיי."

פאול ברנטון מתאר בספרו A Search in Secret India את המפגש הראשון שלו עם ראמאנה מהרישי באופן דומה:

"משהו באדם הזה מרתק את תשומת ליבי בדומה ללוחות פלדה שנמשכים למגנט. אינני יכול להסיט את מבטי ממנו. הבלבול הראשוני שלי, המבוכה שלי עקב ההתעלמות שלו ממני, מתפוגגים בהדרגה ככל שהמשיכה המוזרה הזאת אוחזת בי יותר ויותר בחוזקה. אולם רק לאחר שעוברת שעה, בתוך הסצנה הבלתי רגילה הזאת, אני מתחיל להיות מודע לשינוי שקט ועוצמתי שמתרחש בתודעה שלי. אחת אחר השנייה נושרות ממני השאלות שאותן הכנתי בקפדנות רבה ברכבת לפני שהגעתי. כל השאלות האלה מאבדות כעת את חשיבותן; כל הבעיות שהטרידו אותי מאבדות את חשיבותן. כל מה שאני יודע הוא שנהר איתן של שלווה זורם בקרבתי, והשלווה הזאת חודרת לתוך ההוויה הפנימית שלי. שהתודעה שלי, שמתייסרת מרוב מחשבות, מתחילה להגיע למנוחה."            

רודי ראה בהעברת אנרגיה ממורה לתלמיד את המהות של התרגול הרוחני. כך הוא מסביר זאת באחת ההרצאות שלו שלקוחה מהספר  Rudi – In His Own Words :

"ההוראה הרוחנית קיימת כאנרגיה. האנרגיה הזאת, אותו מרכיב מופשט, הוא הדבר שבו אנו מעוניינים. אנשים תמיד חושבים שניתן להשיג לימוד, ידע וחכמה באמצעות מלים. אולם המלים מייצגות רק את הקליפה, את הקרום החיצוני שעוטף את הידע. ידע רוחני קיים בצורה בלתי מוחשית. ניתן לשאוב אותו מאנשים אחרים. הוא איננו שייך להם ולכן הם אינם יכולים למנוע ממישהו לקבל אותו. הוא נמצא כאן על מנת שניקח אותו. הרוחניות היא אנרגיה מעודנת; היא נפרדת ומנותקת מהאדם שלו היא ניתנה, או ממי שיש לו את היכולת להעביר אותה. אם ננסה ללמוד מאנשים כאלה באופן אינטלקטואלי, אם ננסה להבין את מחשבותיהם, לא נצליח לקבל את הידע שלהם. אי אפשר לקבל את הסוד של מישהו אחר באמצעות חיטוט בתוך מחשבותיו; ככל שנפעיל יותר לחץ כך תגדל ההתנגדות. הדרך לקבל מהם היא להיות פתוחים, להתמסר ולהישאר פתוחים. באופן זה ניתן למשוך לתוכנו את מה שקיים בהם, ניתן לקחת את התזונה ואת האנרגיה שקיימת אצלם. באמצעות תהליך זה אנו מרחיבים את הידע הרוחני שלנו."     

******

הסרטון שבקישור למטה הוא תיעוד נדיר של בהגוון ניטיאננדה, שצולם באשרם שלו בגנשפורי. הצפייה בסרטון עשויה להיות חוויה מוזרה לעיניים מערביות. מה המיוחד באיש הגדול הזה, שצועד מצד לצד עירום כמעט לחלוטין למעט חתיכת בד שמכסה את חלציו? בהגוון ניטיאננדה היה אחד מאותם מורים רוחניים נדירים שמכונים בהודו קדושים (Saints). לאנשים שגדלו בתרבות מערבית קשה להבין את משמעות המושג הזה. אנו מצפים ממורה שילמד אותנו ושיסביר לנו מה אנו צריכים לעשות. באופן פורמלי ניטיאננדה לא לימד דבר. הוא פשוט היה שם ואנשים הגיעו אליו על מנת להיות בנוכחותו. זוהי צורת לימוד שהייתה מקובלת בעבר, אולם בתרבות המערבית היא נשכחה כמעט לגמרי. עצם הנוכחות ליד המורה מאפשרת לתלמיד לקבל את האנרגיה שזורמת ממנו. האנרגיה הזאת מזינה את התלמיד ומאפשרת לתהליך הגדילה הרוחנית להתחיל בתוכו.
רודי פגש את ניטיאננדה בחייו פעם אחת בשנת 1960. באותו זמן הוא תכנן לעזוב את ניו יורק ולעבור לניו זילנד, על פי הנחיית המורה שלו באותה תקופה – פאק סובוח. לפני המעבר לניו זילנד טס רודי להודו על מנת לסיים את כל עסקיו שם. במהלך שהותו בבומבי הוא התארח אצל ידיד וחבר לעסקים בשם ביבי, שהתחביב שלו היה למצוא יוגים ואנשים קדושים. ביבי הפציר ברודי להצטרף אליו לנסיעה לגנשפורי – כפר קטן סמוך לבומבי – על מנת לפגוש את בהגוון ניטיאננדה. פגישה זו, ששינתה לחלוטין את מסלול חייו של רודי, מתוארת בספרו של ג'ון מאן – Before the Sun:

"יצאנו מהמכונית והלכנו לעבר בניין שהיה בנוי בפשטות; עברנו את הכניסה ונכנסנו לתוך חדר גדול שבו הקדוש קיבל קהל. מיד כשנכנסתי לחדר הוכיתי בתדהמה. אנשים הצטופפו בכל פינה של החדר במצב של היסטריה דתית. בחלק הקדמי של החדר ישב איש גדול ממדים, צבע עורו היה כהה, ונראה היה שהוא שקוע במצב של טרנס. חשתי תחושה של דחיה מכל הסיטואציה. מה יש לי, אדם מערבי מתוחכם, לחפש בסיטואציה המוזרה הזאת? האם ייתכן שלאיש הזה, שנראה בעיני מוזר לחלוטין, יש משהו בעל משמעות עבורי? היה נראה שהוא בכלל לא מודע למה שמתרחש סביבו. הדחף שלי באותו רגע היה לצאת מהחדר ולהסתלק מהמקום הזה. אולם למדתי כבר שלא לסמוך על התגובות האינסטינקטיביות שלי. ביבי ואני נשארנו בחדר וצפינו באנשים שזרמו אל האיש הקדוש על מנת לקבל את ברכתו או לשאול אותו שאלה.
לאחר כמה דקות הובלנו, בניגוד לרצוני, לקדמת החדר. לפני שהספקתי להגיד מילה הציגו אותי בפני האיש הקדוש, שנראה אדיש לחלוטין לקיומי. נשאלתי אם יש לי שאלה אליו. הצלחתי לחשוב רק על דבר אחד; סיפרתי לו שאני מתכנן לעבור לניו זילנד בקרוב ושאלתי האם זה הדבר הנכון עבורי. למעשה לא ידעתי מדוע שאלתי את השאלה הזאת, מכיוון שכבר ידעתי את התשובה.
תגובתו של האיש הקדוש הייתה בלתי צפויה. 'אתה מטורף לחלוטין,' הוא אמר לי. 'כל החלטה שתקבל תהיה שגויה. תחזור הביתה.'
נדהמתי לגמרי מהתשובה. במכה אחת הוא חתך את המרקם של כל חיי. יצאתי מהחדר המום לחלוטין.
בדרכנו חזרה לבומבי, ביבי שאל אותי מה חשבתי על בהגוון ניטיאננדה. לפני שהספקתי לענות הוא סיפר לי שניטיאננדה נחשב לגלגול של גאנש – האל דמוי הפיל במיתולוגיה ההינדית. 'מי זה גאנש?' שאלתי אותו, בעיקר כדי להסתיר את מצב ההלם שבו הייתי שרוי. 'זהו האל שאותו צריך לפייס לפני שמתחילים דברים חדשים,' ענה ביבי."

שנה לאחר מכן הגיע רודי שוב לגנשפורי וגילה להפתעתו שניטיאננדה עזב את העולם והגיע למצב של סמדהי – עזיבה מודעת של הנשמה את הגוף.

"כשקדוש גדול מת הוא נכנס למצב של סמדהי. זהו מעשה מודע. הגוף שלו מת, אבל הכוח שנמצא בנשמה שלו נשאר. קשה להבין את זה עד שלא מבקרים במקדש שלו. המהות הטהורה שלו נמצאת שם; כל החלל של החדר ספוג בה והיא מצלצלת באטמוספירה. כל מה שהייתי צריך לעשות היה להיפתח ולנשום אותה לתוכי."

אולם המפגש הפיזי החד פעמי היה רק תחילת הקשר של רודי עם ניטיאננדה. את המפגש הרוחני ביניהם מתאר רודי בספרו "קניבליזם רוחני":

"כשלושה חודשים לאחר שחזרתי מהודו ישבתי לי בשקט בביתי וצפיתי בתכנית בטלוויזיה. הסתכלתי במקרה על היד שלי וראיתי שזו איננה היד שלי, אלא היד של סוואמי ניטיאננדה. הייתי בהלם מוחלט, אולם שנים של עבודה עם כוחות ממקור גבוה לימדו אותי כיצד להפיק את התועלת המרבית מהתנסויות רוחניות. ניסיתי להתמסר לחוויה ממקום עמוק בתוכי, וכשעשיתי זאת הופיעה בפני דמותו המלאה של סוואמי ניטיאננדה. המאבק הפנימי בתוכי היה עצום. זאת הייתה התנסות מפחידה ובמקביל גם מאתגרת. כל העולם הפנימי שלי ניסה להיסגר ולמחוק את ההתגלות הזאת שהגיעה מעולם אחר. נאבקתי עם עצמי כדי להישאר פתוח ובמצב של התמסרות מוחלטת. כל חיי עבדתי למען התנסות מהסוג הזה; באותו רגע נזקקתי לכל הצורך שלי לגדול ולכל ההכשרה שרכשתי, על מנת להישאר פתוח. בהדרגה סוואמי ניטיאננדה התקרב אלי וניכנס לתוך הגוף שלי. במשך שלוש שעות לא הרגשתי את עצמי בכלל, אלא רק את נוכחותו של האיש הקדוש שהשתלטה עלי. זאת הייתה התנסות מפחידה מעין כמוה ורק האמונה העמוקה שלי מנעה ממני להילחם בה."

זאת הייתה התנסות ראשונה מני רבות, שיצרה קשר רוחני עמוק בין רודי לסוואמי ניטיאננדה. במקביל רודי המשיך ללמוד אצל תלמידו של ניטיאננדה – סוואמי מוקטננדה.

"בביקור הבא שלי בהודו שוחחתי עם באבא (סוואמי מוקטננדה) על ההתנסות שלי; סיפרתי לו על הקשר היומיומי שלי עם המורה שלו, סוואמי ניטנאננדה, ועל הקשר שלי אתו. הייתה זו ההתחלה אמתית של שינוי רוחני עמוק בתוכי. העובדה שהסוואמי הארצי קיבל אותי בעודי מלא בסוואמי הרוחני, ללא שום תחושה של תחרותיות, הביאה לתחושה עמוקה של אמון בתוכי."

רודי הביא את ההוראה הרוחנית שקיבל מניטיאננדה לעולם המערבי. הוא עשה זאת באמצעות שיטת המדיטציה שאותה הוא לימד, ואותה מלמדים תלמידיו. שיטה זו מאפשרת לנו להיפתח ולספוג אנרגיה רוחנית (שקטי) ישירות לתוך ההוויה שלנו; תרגול המדיטציה לאורך זמן מביא לכך שתהליך של צמיחה רוחנית מתחיל בתוכנו.

בהגוון ניטיאננדה

מחשבה אחת על “שקטי-פאט: העברת אנרגיה ממורה לתלמיד

  1. פינגבק: "הארץ השטוחה" כמשל לגדילה רוחנית | רוחניות עם שכל ישר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s