בהגוון ניטיאננדה

המורה שהשפיע על רודי באופן העמוק ביותר היה בהגוון ניטיאננדה שהוא אחד מאותם מורים רוחניים נדירים שמכונים בהודו קדושים (Saints). לאנשים שגדלו בתרבות מערבית קשה להבין את משמעות המושג הזה. אנו מצפים ממורה שילמד אותנו ושיסביר לנו מה אנו צריכים לעשות. באופן פורמלי ניטיאננדה לא לימד דבר. הוא פשוט היה שם ואנשים הגיעו אליו על מנת להיות בנוכחותו. זוהי צורת לימוד שהייתה מקובלת בעבר, אולם בתרבות המערבית היא נשכחה כמעט לגמרי. עצם הנוכחות ליד המורה מאפשרת לתלמיד לקבל את האנרגיה שזורמת ממנו. האנרגיה הזאת מזינה את התלמיד ומאפשרת לתהליך הגדילה הרוחנית להתחיל בתוכו. הסרטון שמוצג להלן הוא תיעוד נדיר של בהגוון ניטיאננדה, שצולם באשרם שלו בגאנשפורי. הצפייה בסרטון עשויה להיות חוויה מוזרה לעיניים מערביות. מה המיוחד באיש הגדול הזה, שצועד מצד לצד עירום כמעט לחלוטין למעט חתיכת בד שמכסה את חלציו? רודי פגש את בהגוון ניטיאננדה בשנת 1960 בגנשפורי. באותו זמן הוא תכנן לעזוב את ניו יורק ולעבור לניו זילנד, על פי הנחיית המורה שלו באותה תקופה – פאק סובוח. לפני המעבר לניו זילנד  טס רודי להודו על מנת לסיים את כל עסקיו שם. במהלך שהותו בבומבי הוא התארח אצל ידיד וחבר לעסקים בשם ביבי, שהתחביב שלו היה למצוא יוגים ואנשים קדושים. ביבי הפציר ברודי להצטרף אליו לנסיעה לגנשפורי  – כפר קטן סמוך לבומבי – על מנת לפגוש את בהגוון ניטיאננדה. פגישה זו, ששינתה לחלוטין את  מסלול חייו של רודי, מתוארת על ידו בסרטון.

תיאור נוסף של הפגישה עם בהגוון ניטיאננדה מופיע בספרו של ג'ון מאן – Before the Sun

"יצאנו מהמכונית והלכנו לעבר בניין שהיה בנוי בפשטות; עברנו את הכניסה ונכנסנו לתוך חדר גדול שבו הקדוש קיבל קהל. מיד כשנכנסתי לחדר הוכיתי בתדהמה. אנשים הצטופפו בכל פינה של החדר במצב של היסטריה דתית. בחלק הקדמי של החדר ישב איש גדול ממדים, צבע עורו היה כהה, ונראה היה שהוא שקוע במצב של טרנס. חשתי תחושה של דחיה מכל הסיטואציה. מה יש לי, אדם מערבי מתוחכם, לחפש בסיטואציה המוזרה הזאת? האם ייתכן שלאיש הזה, שנראה בעיני מוזר לחלוטין, יש משהו בעל משמעות עבורי? היה נראה שהוא בכלל לא מודע למה שמתרחש סביבו. הדחף שלי באותו רגע היה לצאת מהחדר ולהסתלק מהמקום הזה. אולם למדתי כבר שלא לסמוך על התגובות האינסטינקטיביות שלי. ביבי ואני נשארנו בחדר וצפינו באנשים שזרמו אל האיש הקדוש על מנת לקבל את ברכתו או לשאול אותו שאלה.

לאחר כמה דקות הובלנו, בניגוד לרצוני, לקדמת החדר. לפני שהספקתי להגיד מילה הציגו אותי בפני האיש הקדוש, שנראה אדיש לחלוטין לקיומי. נשאלתי אם יש לי שאלה אליו. הצלחתי לחשוב רק על דבר אחד; סיפרתי לו שאני מתכנן לעבור לניו זילנד בקרוב ושאלתי האם זה הדבר הנכון עבורי. למעשה לא ידעתי מדוע שאלתי את השאלה הזאת, מכיוון שכבר ידעתי את התשובה.

תגובתו של האיש הקדוש הייתה בלתי צפויה. 'אתה מטורף לחלוטין,' הוא אמר לי. 'כל החלטה שתקבל תהיה שגויה. תחזור הביתה.'               

נדהמתי לגמרי מהתשובה. במכה אחת הוא חתך את המרקם של כל חיי. יצאתי מהחדר המום לחלוטין.  בדרכנו חזרה לבומבי, ביבי שאל אותי מה חשבתי על בהגוון ניטיאננדה. לפני שהספקתי לענות הוא סיפר לי שניטיאננדה נחשב לגלגול של גאנש – האל דמוי הפיל במיתולוגיה ההינדית. 'מי זה גאנש?' שאלתי אותו, בעיקר כדי להסתיר את מצב ההלם שבו הייתי שרוי. 'זהו האל שאותו צריך לפייס לפני שמתחילים דברים חדשים,' ענה ביבי."

רודי הבין שהתשובה שקיבל מניטיאננדה הייתה אמתית עבורו וחזר לניו יורק. שנה לאחר מכן הוא נסע שוב לגנשפורי על מנת לבקר את בהגוון ניטיאננדה, אך גילה להפתעתו שבהגוון עזב את העולם והגיע למצב של סמדהי. אולם הקשר של רודי עם בהגוון ניטיאננדה נמשך גם לאחר מותו של הקדוש.

"כשקדוש גדול מת הוא נכנס למצב של סמדהי. זהו מעשה מודע. הגוף שלו מת, אבל הכוח שנמצא בנשמה שלו נשאר. קשה להבין את זה עד שלא מבקרים במקדש שלו. המהות הטהורה שלו נמצאת שם; כל החלל של החדר ספוג בה והיא מצלצלת באטמוספירה. כל מה שהייתי צריך לעשות היה להיפתח ולנשום אותה לתוכי."

נוצר קשר רוחני עמוק בין רודי לבהגוון ניטיאננדה, כאשר במקביל רודי המשיך ללמוד אצל תלמידו של ניטיאננדה – סוואמי מוקטננדה.

"כשלושה חודשים לאחר שחזרתי מהודו ישבתי לי בשקט בביתי וצפיתי בתכנית בטלוויזיה. הסתכלתי במקרה על היד שלי וראיתי שזו איננה היד שלי, אלא היד של סוואמי ניטיאננדה. הייתי בהלם מוחלט, אולם שנים של עבודה עם כוחות ממקור גבוה לימדו אותי כיצד להפיק את התועלת המרבית מהתנסויות רוחניות. ניסיתי להתמסר לחוויה ממקום עמוק בתוכי, וכשעשיתי זאת הופיעה בפני דמותו המלאה של סוואמי ניטיאננדה. המאבק הפנימי בתוכי היה עצום. זאת הייתה התנסות מפחידה ובמקביל גם מאתגרת. כל העולם הפנימי שלי ניסה להיסגר ולמחוק את ההתגלות הזאת שהגיעה מעולם אחר. נאבקתי עם עצמי כדי להישאר פתוח ובמצב של התמסרות מוחלטת. כל חיי עבדתי למען התנסות מהסוג הזה; באותו רגע נזקקתי לכל הצורך שלי לגדול ולכל ההכשרה שרכשתי, על מנת להישאר פתוח. בהדרגה סוואמי ניטיאננדה התקרב אלי וניכנס לתוך הגוף שלי. במשך שלוש שעות לא הרגשתי את עצמי בכלל, אלא רק את נוכחותו של האיש הקדוש שהשתלטה עלי. זאת הייתה התנסות מפחידה מעין כמוה ורק האמונה העמוקה שלי מנעה ממני להילחם בה."

"בביקור הבא שלי בהודו שוחחתי עם באבא (סוואמי מוקטננדה) על ההתנסות שלי; סיפרתי לו על הקשר היומיומי שלי עם המורה שלו, סוואמי ניטנאננדה, ועל הקשר שלי אתו. הייתה זו ההתחלה אמתית של שינוי רוחני עמוק בתוכי. העובדה שהסוואמי הארצי קיבל אותי בעודי מלא בסוואמי הרוחני, ללא שום תחושה של תחרותיות, הביאה לתחושה עמוקה של אמון בתוכי."

רודי הביא את הלימוד הרוחני שאותו הוא קיבל מבהגוון ניטיאננדה לעולם המערבי. הוא עשה זאת באמצעות שיטת המדיטציה ייחודית שאותה הוא לימד, ואותה מלמדים תלמידיו. שיטה זו מאפשרת לנו להיפתח ולספוג אנרגיה רוחנית (שקטי) ישירות לתוך ההוויה שלנו. תרגול המדיטציה לאורך זמן מביא לתהליך של צמיחה רוחנית להתחיל בתוכנו.