המהות של עבודה רוחנית היא השאיפה לשינוי נפשי עמוק באופן שבו אנו תופסים את העולם ופועלים בו. אדם שמתחיל בתרגול רוחני אינו נדרש להאמין בדבר, מלבד ביכולת שלו ליצור שינוי בעצמו. גם אמונה זו איננה נדרשת לאורך זמן, מכיוון שבמהלך התרגול השינוי הנפשי חייב להתבטא בחיים היומיומיים שלנו. אם אין זה כך, המסקנה המתבקשת היא שהדרך שבחרנו בה איננה עובדת עבורנו. מסיבה זו עבודה רוחנית היא עיסוק אמפירי שכרוך בתרגול ובהתנסות, ובמקביל בבחינה מתמדת של השינויים שחלים בנו.
השימוש במונח אלכימיה מצביע על המהות של השינוי הנפשי שאליו אנו שואפים. האלכימאים עסקו בניסיון להפוך מתכות פחותות לזהב – שנחשבה כמתכת אצילית עם תכונות גבוהות יותר. אולם ישנה סברה שהמונח אלכימיה הוא למעשה מטפורה לשינוי נפשי פנימי שמתרחש באדם שעוסק בעבודה רוחנית. ואכן השוואה של התהליכים הנפשיים שקורים באדם שעוסק בתרגול רוחני למינוחים מעולם האלכימיה מגלה קווי דמיון רבים. העולם הרגשי שלנו מורכב מרגשות שיוצרים בנו תגובה שלילית כלפי עצמנו וכלפי הסובבים אותנו כגון: שנאה, כעס, קנאה, אדישות והתנכרות, ומולם רגשות שיוצרים בנו תגובה הפוכה כגון: אהבה, אמפתיה וחמלה. אם נסתכל על עצמנו בכנות נגיע למסקנה שאין לנו שליטה אמיתית על העולם הרגשי שלנו, אלא להיפך: סוגים שונים של רגשות שמתעוררים בתוכנו באופן מקרי לחלוטין מכתיבים לנו מה נחשוב ואיך נתנהג. תופעה זו מועצמת בעולם המודרני והמתוחכם שבו אנו חיים, מכיוון שאנו חשופים לכמות אדירה של מתחים. רודי אמר פעם שבקרון רכבת תחתית אחד בניו יורק יש יותר מתחים מאשר בכל הרי ההימלאיה. המתחים הנפשיים שנוצרים כל הזמן – בבית, בעבודה, ובכל מערכות היחסים שלנו – משפיעים על חיינו ועל האופן שבו אנו פועלים בעולם הרבה יותר מאשר אנו מוכנים להודות. בנוסף לכך צבירה מתמשכת של מתחים מביאה לבסוף גם להיחלשות המערכת החיסונית ולמחלות.
סוגים שונים של טיפולים נפשיים מנסים לסייע לאדם להשתחרר מהמתחים שלו. אולם בעבודה רוחנית הגישה היא הפוכה – המתחים אינם נתפסים כצרה שצריך להיפטר ממנה, אלא כברכה שיש להשתמש בה.
למעשה התהליך הרוחני בנוי על הפיכתם של המתחים לאנרגיה נפשית חזקה שמאפשרת את תהליך השינוי. זאת הסיבה לשימוש במונח "אלכימיה" לתיאור התהליך הרוחני – מדובר בתהליך אורגני שבו המרכיבים הנמוכים של חיינו שהם המתחים והרגשות השליליים עוברים תהליך של "עיכול נפשי" שבמהלכו הם הופכים לרגשות מעודנים יותר של אמפתיה, חמלה ואהבה.
למעשה התהליך הנפשי שמתרחש במהלך התרגול הרוחני איננו שונה במהותו מתהליך העיכול שמתבצע בגוף שלנו או מתהליכים דומים שמתרחשים בכל אורגניזם. בגוף הפיזי שלנו מתרחש תהליך שהופך מזון לאנרגיה, שמאפשרת לכל התאים והאברים בגוף שלנו לפעול באופן תקין. גם המערכת הנפשית שלנו זקוקה לתהליך "עיכול נפשי" שבו המתחים יעברו התמרה ויהפכו לאנרגיה מעודנת יותר. אולם בשונה מהתהליכים שמתרחשים בגוף הפיזי שלנו, תהליכים נפשיים אינם מתרחשים מעצמם אלא מחייבים מאמץ מודע מצידנו.
על מנת ליצור תהליך של שינוי בתוכנו אנו צריכים לקבל החלטה מודעת שאנו רוצים להשתנות, בכל יום מחדש. כאן נעוץ הקושי הגדול שכרוך בעבודה רוחנית – על מנת להגיע לתוצאות יש צורך במשמעת, בהתמדה ובסבלנות. לכל אחד יש אפשרות לשינוי פנימי, אולם המימוש תלוי בנו.
וכפי שניסח זאת רודי: "המסתורין היחידי לגבי עבודה רוחנית הוא מדוע כל כך מעט אנשים עוסקים בה".