העם הנבחר

הקטע הבא הוא תרגום לעברית מספרו החדש של מורי הרוחני – סטוארט פרין:

לנווט בנהר הזמן – Navigating the River of Time

מאת: סטוארט פרין –  Stuart Perrin

http://stuartperrin.com/navigating-the-river-of-time/

תרגום: אלי מלכי

בליבה של כל דת נמצא מרכיב מיסטי שדומה לטכניקת המדיטציה שפיתח רודי. אם נחפור ונוציא את ההשקפות שחבויות בטקסטים, נמצא רבדים של משמעויות עמוקות שיובילו אותנו לתחום של הארה רוחנית. נגלה שמלה איננה סתם מילה, אלא נתיב לידע; סמל או מטפורה שיכולים להסביר תובנות עמוקות שעליהן ניתן להרהר במשך ימים רבים. האם נכתב אי פעם ספר שמשתווה בתובנות הרוחניות שלו לסיפור יציאת מצריים שבתנ"ך?  "העם הנבחר" משועבד לשליט אכזר. האם זוהי מטפורה או סיפור היסטורי? ואולי שניהם ביחד?

אם מסתכלים על סיפור יציאת מצריים כעל מטפורה, אזי הנמשל שעולה ממנו הוא שכולנו משועבדים בדרך כזאת או אחרת לשליט חסר סובלנות. השעבוד הזה יכול ללבוש צורות שונות: פוליטיקה, דת, מערכת יחסים, מצב כלכלי, מחלה או צדקנות; תמיד ישנו מצב פנימי או חיצוני שמונע מאתנו להיות בני חורין – מעין "ים סוף" מטפורי שצריך להיחצות על מנת שנוכל לנשום לרווחה.

האשליה של חופש יוצרת גם היא בית כלא בתוכנו שאיננו שונה מעבדות פיזית. הדבר דומה לעדשות שמורכבות על עינינו ומסננות את האור כך שאיננו רואים את הצבעים של העולם האמתי. הן מונעות מאתנו מלראות את הצרכים האמתיים שלנו, ויוצרות חומה בינינו לבין שאר העולם. עדשות אלה יכולות ללבוש צורות שונות: מעמד חברתי, מסגרת דתית, השקפות שיש לנו לגבי מה נכון ומה לא נכון, ותדמיות שונות שיש לנו לגבי עצמנו. מי אנחנו, מה אנחנו רוצים להשיג בחיינו, עד כמה אנחנו חשובים, כל אלה הם סוגים שונים של עיוותים שאינם מאפשרים לנו להסתכל על החיים במיקוד הנכון. החומות של הכלא שבו אנו חיים עשויות מחומרים בלתי נראים. אנו סובלים מפציעות רגשיות ונפשיות שאותן הבאנו על עצמנו, והן יוצרות בתוכנו את אותו "ים סוף" פנימי. האנרגיה של הקונדליני היא כמו המטה של משה. כשהיא מתעוררת משנתה העמוקה היא עולה לאורך עמוד השדרה, מפרקת את המחסומים הפנימיים ויוצרת נתיב להארה. אנרגיית הקונדליני חוצה את "ים סוף" האישי שלנו ומאפשרת ל"עם הנבחר" (אנחנו) להתאחד עם הרוח, או כפי שהתנ"ך מציג זאת להיכנס ל"ארץ המובטחת".

התנ"ך מלא בדימויים מטפוריים שניתן ליישם אותם בחיי היומיום שלנו. "חומות יריחו", "הסנה הבוער", "תיבת נוח", "נהר הירדן", "סדום ועמורה" הרעיון של "בראשית" ועוד רבים אחרים, שלכולם יש נגיעה לחיים במאה ה-21. כשמתבוננים בדימויים אלה בעיניים שכלתניות הן נראים כמו מטפורות ילדותיות, או אפילו כמדע בדיוני. אולם אם מסתכלים עליהם כעל שירה, כעל סמלים, או כחזיונות מסתוריים של רבדים של מודעות, ניתן לראות שהם עוסקים במצב האנושי בדרך עמוקה מאוד. עלינו רק לראות את המשמעות שמתחת לפני השטח, שמעבר למאורעות ההיסטוריים, כמו הדרך המסתורית שבה מפרשת הקבלה את התנ"ך.

נשאלתי פעמים רבות האם ישנו "עם נבחר"? תשובתי היא באופן חד משמעי "כן", אולם משמעות המונח איננה מובנת ואינני משייך אותו דווקא לדת היהודית. ישנה דרך נוספת להסתכל על הרעיון הזה. המין האנושי כולו "נבחר" מלידה כך שלכל אדם ישנה הזדמנות להתאחד עם אלוהים. המושג "עם נבחר" איננו מהווה אבחנה בין דתות או בין גזעים, אלא מציג את האפשרות שקיימת לכולנו לבחור בדרך להארה. האם נבחר בדרך הזאת או שלא, זוהי כבר שאלה אחרת. ההזדמנות קיימת; הכלים נמצאים בתוכנו, אבל בדרכנו עומד כל המערך הנפשי והרגשי שלנו שיוצר מחסומים בלתי חדירים. מחסומים אלה מפחיתים את מספר "הנבחרים" לקומץ אנשים שהצליחו להשתלט על הכאוס הפנימי שלהם.

כשהמסכות מתקלפות הילד הפנימי שבתוכנו משתחרר מהנטל של הקרמה שלנו; כשאותו ילד פנימי מתמלא באושר ובאהבה, אנו יכולים לחלוק את האושר הזה עם אנשים אחרים. כאשר אנו מתחילים לחוש חמלה כלפי אחרים ולהשתחרר מהכבלים של המחשבה והאגו, אז מתמוטטות "חומות יריחו" שבנינו בתוכנו.

גדילה רוחנית

הקטע שלהלן תורגם מהספר "Rudi: In His Own Words"

שמבוסס על ההרצאות של רודי (סוואמי רודרננדה).

תכליתנו בחיים היא לגדול. בכך איננו שונים מכל יצור חי אחר. אנו קולטים לתוכנו אנרגיה מסוג מסוים, ואמורים להוציא מתוכנו אנרגיה מסוג גבוה יותר. אנו גדלים באמצעות תהליך של מיחזור אנרגיה: אנו לוקחים לתוכנו מתחים ורעלים ומוציאים מתוכנו אנרגיית חיים, באותו אופן שצמחים קולטים פחמן דו חמצני ופולטים חמצן.

אדם אמור לחיות כך, הוא אמור לספוג לתוכו את האנרגיה הנמוכה שמקורה במצבים השונים שאיתם הוא מתמודד בחייו. רק כך ניתן לגדול. אנשים עובדים במשך תקופה קצרה, ולאחר מכן מניחים שהם טובים יותר מאחרים. אולם מאמץ מוגבל כזה איננו מביא לגדילה. כדי לגדול צריך לעבוד בכל יום. עצים ושיחים חייבים לגדול בכל יום; אם הם מפסיקים לגדול הם מתים.

האנרגיה שאותה אנו מושכים באופן מודע מכל מה שקורה בחיינו משמשת כדלק לגדילה שלנו. במהלך היום אנו בדרך כלל מגיבים למצבים באופן חיצוני; על מנת לגדול עלינו למשוך אנרגיה באופן מודע מכל סיטואציה, ולהעביר אותה דרך מרכזי האנרגיה שבתוכנו. האנרגיה הזאת עולה לקדקוד הראש, ושם היא יוצרת מאגר שבהדרגה עולה על גדותיו. באופן זה המוח יכול לקבל תזונה ממקור גבוה. אם תתבוננו בפסלים שמקורם במזרח הרחוק, תיראו שבקדקוד הראש של כל פסל ישנה מעין בליטה דמוית כתר. הבליטה הזאת מסמלת את האנרגיה שדיברתי עליה. האנרגיה היצירתית הגבוהה נכנסת מקדקוד הראש ואז מזינה אותנו.

קונדליני יוגה מאפשרת לנו לזקק את האנרגיה שלנו, ובאמצעות תהליך זה מתקבלת אנרגיה חזקה בהרבה. צבירת אנרגיה דומה לצבירה של כסף. כשאתם גרים בבנין מוזנח, סביר להניח שתמצאו הזדמנויות רבות לריב עם השכנים. אבל כשיש בידכם אמצעים ניתן להתרומם מעל המצבים האלה. צבירת אנרגיה מאפשרת לנו לחיות במקום טוב יותר בתוך עצמנו, ולקיים יחסים טובים יותר עם העולם שסביבנו.

מתחים משפיעים עלינו רק כשאין בתוכנו מספיק אנרגיה. כשכמות האנרגיה בתוכנו עולה ואנו מצליחים לשלוט בה באופן מודע, אנו מצליחים לפעול בדרכים אחרות. אנו מבינים שאם אין באפשרותנו לעשות דבר ביחס למצב מסוים, אנו יכולים לשנות מצב אחר. באופן זה אנו מקבלים שליטה על חיינו; אנו לא מגיבים באופן כפייתי, אלא באופן מודע. אנו מקבלים חופש בחירה שמאפשר לנו להימנע ממצבים שסוחטים מאיתנו אנרגיה. כך ניתן לשמור על ריחוק מהחיים, וליהנות מהפירות שהאנרגיה מביאה לנו. בכל סיטואציה שבה נהיה מעורבים, לא נגיע למצב שבו אנו מאבדים את עצמנו.